בלקוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונה דרכים מיום 19/2/10.

1. לטענת התובע, נסע ברחוב הכשרת הישוב בראשון לציון והתכוון לפנות לימין. לפתע עקף אותו מימין רכב הנתבעת 3 נהוג על ידי הנתבע 2 כשהוא עושה שימוש בנתיב המיועד לחניית רכבים חונים ועת הנתיב בו נסע נחסם במדרכה – השתלב במפתיע לכיוון נתיב הנסיעה של התובע ופגע ברכבו .לטענת התובע בנסיבות אלו, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 2 ולפיכך, הוא תובע את הנתבע 2 ואת הנתבעת 1 אשר ביטחה את הרכב בו נסע ואת הנתבעת 3 אשר היא בעלת הרכב לשפותו בגין כלל הנזקים אשר אירעו לו כפועל יוצא מהתאונה.

2. לטענת הנתבעים – נסע הנתבע 2 בנתיב ימין כשהתובע, אשר נסע משמאלו סטה לפתע לכיוון הנתיב הימני בו נסע הנתבע 2 ורכבו פגע ברכבו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבע אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כן, העידה בפני אשתו של התובע והוצגו בפני הן על ידי התובע והן על ידי הנתבע צילומים של מיקום התאונה.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני לרבות חוות דעת שמאי אשר בדק את רכבו של התובע.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי דין התביעה להתקבל ולהלן יפורטו טעמי.

5. תחילה אציין כי בצד תיאור עובדתי שונה של נסיבות התאונה על ידי כל אחד מן הצדדים, היו הצדדים חלוקים גם באשר למיקום התאונה. כאשר התובע טען כי התאונה אירעה במיקום הקרוב לפניה ימינה במקום בו בכביש היה נתיב נסיעה אחד לכיוון הנסיעה וכן, נתיב המשמש לחנית מכונית אשר מסתיים במדרכה העוצרת את המשך ההתקדמות בו. בעוד שהנתבע טען כי התאונה אירעה במקום מרוחק יותר בסמוך לצומת מרומזר בו הכביש רחב יותר ואין נתיב המיועד לחניה לכלי רכב.

בהקשר למיקום התאונה , מצאתי כאמינה את עדות התובע אשר נתמכה אף בעדותה של אשתו , אשר הצביעה על אותו מיקום עליו הצביע בעלה וזאת, מבלי שידעה את שהעיד בעלה הואיל ושהתה מחוץ לאולם. עוד נתמכה עדות התובע בצילום אשר נערך על ידו מיד לאחר התאונה ובו נראה רכבו במיקום כפי שבו עצר בסיום התאונה. צילום זה מעיד בבירור כי מיקום התאונה היה אמנם במיקום עליו הצביע התובע.

6.כפועל יוצא מקביעת מיקום התאונה כאמור וכן, לאור עדויות התובע ואשתו אשר היו אמינות בעיני, הנני קובעת כי התובע הרים את נטל השכנוע להוכחת נסיבות התאונה.

לענין זה במיקום התאונה כי שנקבע על ידי וכמשתקף בצילום כאמור, קיים נתיב אחד בלבד המיועד לנסיעה וכן, נתיב המיועד לחנית מכוניות אשר בשעת התאונה היה ריק ממכוניות חונות ומסתיים במדרכה. במיקום התאונה לא היו שני נתיבי תנועה אשר איפשרו נסיעת שני כלי הרכב זה לצד זה- כנטען על ידי הנתבע 2 ומשכך, אין זאת אלא שהנתבע 2 , אשר טען כי הרכבים נסעו זה לצד זה כאשר התובע נוסע משמאלו, אמנם נסע בנתיב המיועד לחניית כלי רכב. נתיב זה כאמור,מסתיים במדרכה החוסמת המשך נסיעה בו, אשר מחייבת עצירה או השתלבות מהירה לכיוון שמאל, עובדה המסבירה את הסטיה בפתאומיות כפי שבוצעה על ידי הנתבע 2.

זאת ועוד, הנזק לרכבו של התובע מעיד כי הרכב נפגע פגיעת מעיכה ואז משיכה – פגיעה המעידה על כך שהוא עצר ואילו היה זה רכבו של הנתבע 2 אשר פגע בו והמשיך בנסיעה והתומכת אף היא בגרסת התובע.

אשר על כן , הנני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 2 וכפועל יוצא מכך, לפתחן של הנתבעות 1 ו – 3.

7.משקבעתי כי הוכחה אחריות הנתבעים ביחד ולחוד לתאונה, הנני נדרשת לשומת הנזק. התובע טען לנזק לרכבו בסך 4822 ₪ ולירידת ערך בסך 235 ₪ המגובים בחוות דעת שמאית וכן, לשכר טירחת שמאי בסך 604 ₪ - הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת נזק זה. התובע טען כי הפסיד 5 ימי עבודה בעלות 700 ₪ ליום – לענין זה, התובע לא הרים את הנטל להראות כי אמנם הפסיד 5 ימי עבודה וכן, לא הציג כל ראיה בהקשר לשכרו היומי. אציין כי התובע טען כי הפסיד ימי עבודה הואיל ולא יכל לעשות שימוש ברכב על מנת להסיע את בתו לגן – טענה זו אינה סבירה בעיני ומשכך, נדחית .

8.סוף דבר – התביעה מתקבלת חלקית כמפורט בסעיף 7 לעיל – הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 5,661 ₪ . כן, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע הוצאות משפט בסך של 750 ₪ . התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

9.רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין .

10.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, ו' כסלו תשע"א, 13 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: